<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן י"ב</h1>
<h2>דף מו.</h2>
הבת שהביאה שתי שערות בתוך שנת י"ב והבן שהביא בתוך י"ג שהם שומא כמו שבארנו אע"פ שאותן [שערות] במקומן עומדות אחר י"ג שנה לזכר ואחר י"ב שנה לנקבה אינן סימן. בד"א כשנבדקו בתוך הזמן ונודע שהוא שומא אבל לא נבדקו אלא לאחר זמן ונמצאו שם שתי שערות הרי הן בחזקת סימן ואין אומרין שמא קודם זמן צמחו כדי שיהא שומא. כשבודקין את הבת בין בתוך הזמן שהוא כל שנת י"ב בין קודם זמן זה בין לאחריו בודקין על פי נשים כשרות נאמנות ואפי' אשה אחת בודקת ושומעין ממנה אם הביאה אם לא הביאה. כל השנים האמורים בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינן לא שני חמה ולא שני לבנה אלא שנים של סדר העבור שהם פשוטות ומעוברות [ע"פ בית דין כמו שהם קובעים אותם] ובאותן שנים מונין לכל דברי (הבת) [הדת].
<h2>דף נב:</h2>
שתי שערות האמורות בכל מקום שיעורן כדי לכוף ראשן לעיקרן ומשיצמחו ויהיו יכולין להנטל בפי הזוג עד שיכוף ראשן לעיקרן דנין בהן להחמיר בכל מקום. לפיכך בבן ובבת נחשוב אותן גדולים הואיל וצמחו כדי להנטל בפי הזוג. ונחשוב אותן קטנים להחמיר הואיל ולא הגיעו לכוף ראשן לעיקרן. שתי שערות צריכות שיהיו במקום הערוה ובית הערוה כלו מקום סימנין בין למעלה בין למטה בין על איברי הזרע עצמן. וצריכות להיות במקום אחד ושיהיה בעיקרן גומות ואפי' שתיהן בגומא אחת הרי זה סימן. נמצאו שתי גומות זו בצד זו ואין בהן שער הרי זה סימן. אין גומא בלא שער ושערות היו בהן ונשרו.
